בין אם אתם אנשים בטוחים בעצמם או כאלו שממש לא – כולנו רוצים לגדל ילדים בטוחים בעצמם.

ביטחון עצמי הוא משהו שנבנה, שמתפתח עם השנים והרבה ממנו תלוי בדרך שבה אנחנו, ההורים, מגדלים את הילדים.

יותר מזה, רובנו משקיעים בזה מאמץ, חושבים על זה, מנסים לגדל אותם להיות הכי טובים שאפשר אבל לפעמים, בלי לשים לב, גם טועים.

אז רגע לפני ההרצאה שלי ״לגדל ילד בטוח בעצמו״ אספתי עבורכם את 5 הטעויות (המאוד נפוצות) של הורים שבעצם פוגעות בביטחון העצמי של הילדים.

1. מסבירים איך להתנהג נכון - אנחנו רוצים ילדים מנומסים, מחונכים, שיחליטו את ההחלטות הנכונות, לא?

אז מה עושים אם רואים שהילד התנהג בצורה לא מתאימה? לא נכונה לדעתנו? אנחנו מסבירים איך להתנהג נכון.

אז מה הבעיה עם זה? הבעיה היא שלרוב אנחנו מסבירים גם כשהילד לא חושב שהוא התנהג לא נכון. גם כשהוא לא ביקש את עצתנו איך להתנהג. יותר מזה, אנחנו לרוב ממש נבהלים מההתנהגות הלא רצויה ולכן גם ממהרים להסביר בצורה מאוד ישירה וברורה ועם הרבה סימני קריאה – ״ככה לא מדברים לחבר! אם תדבר ככה לא יהיו לך חברים״. למרות שאנחנו אולי צודקים, מה שבעיקר הילד שלנו שומע מאיתנו ברגע הזה זה את המסר שהוא לא בסדר, שהוא לא טוב.

בעצם, בכל פעם שאני מסבירה איך צריך להתנהג, מה שאני בעצם אומרת לילד שלי זה שהוא לא יודע איך להתנהג, שהוא לא בסדר, שהוא לא טוב. וככל שזה קורה יותר המסר הזה מחלחל עוד ועוד והילד שלי כבר לומד להאמין לי שהוא באמת לא בסדר ולא טוב.

וזה – זה ההפך מביטחון עצמי...

אז איך כן ללמד אותם איך להתנהג? בתור התחלה לתת להם להתנסות, לתת להם לחוות את התוצאות של המעשים שלהם ולשאול – רוצה לשמוע מה דעתי? אם הוא יגיד כן, אז כבר אפשר לדבר...

2. מציעים פתרונות – מה הבעיה בזה? הרי כולנו רוצים שלילדים שלנו יהיה טוב, שהם יצליחו במה שהם עושים. למה לא להציע להם איך לפתור בעיות?

אני לא אומרת שאסור להציע פתרונות אבל בהרבה מקרים אנחנו נוטים להציע פתרון בלי שביררנו מה הם עשו או האם הם מרוצים מהפתרון שהם מצאו.

למשל, אם הבן שלי חוזר הביתה מהגן ומספר לי שהיום החברים לא רצו לשחק איתו, אני יכולה מאוד לדאוג או להילחץ ואז מיד לומר לו ״אתה יודע, אח שלך איתך בגן, אתה יכול לשחק איתו״ או ״אם זה קורה, תלך לגננת״. במקרה הזה, מיהרתי מאוד להציע פתרון ואפילו לא שאלתי אותו ״אז מה עשית?״ ״איך התמודדת?״ ונניח שהוא יספר שהלך לשחק עם עצמו בארגז החול אז אני יכולה לשאול ״ואיך זה היה לך?״ ואז הוא יספר שהיה לו כיף.

מה קרה פה בעצם?

אני הנחתי שהוא נפגע כשלא שיחקו איתו ומיד הצעתי לו פיתרון. הוא שמע את מה שאמרתי ובעיקר כנראה שמע גם בין השורות שהפתרון שלו לא היה נכון או לא היה טוב כי הוא לא נכלל באופציות שאני הצעתי.

מסר כזה שאומר ״לא פעלת נכון״ הוא מסר שפוגע בביטחון העצמי שלו...

אז מה כן?

לברר עד הסוף מה קרה? לשאול מה דעתו על הפתרון שלו והאם הוא מרוצה ממנו? לשאול אם הוא רוצה לשמוע מה עוד היה אפשר לעשות או מה אני לפעמים הייתי עושה כשאני הייתי בסיטואציות כאלו בתור ילדה. אם הוא ירצה לשמוע – זה הזמן להציע פתרונות נוספים.

3. אומרים להם שהם הכי טובים –

כמעט כל הורה חושב שהילד שלו הוא ״הכי״ או לפחות שיש משהו שבו הילד שלו ״הכי טוב״. בעיני, זה נפלא. אני ממש בעד לראות את כל הדברים הנפלאים שיש בילדים שלנו.

העניין הוא שלפעמים אנחנו רוצים שהם ידעו עד כמה אנחנו מתלהבים מהם ואז אנחנו קצת מגזימים ״אתה הכי טוב בכדורגל״ או ״את מציירת הכי יפה״ (סליחה על הבחירה המגדרית).

הילדים כמובן מבסוטים מהמחמאות וככל שהן נמשכות יותר זמן הם מאמינים לנו יותר ויותר.

אז מה הבעיה? על פניו זה אמור לחזק את הביטחון העצמי, לא? הם יודעים שהם הכי טובים.

אז זהו, שלרוב זה לא. הבעיה היא לא שהיא מציירת יפה אלא שהיא מציירת הכי יפה.

הבעיה היא לא שהוא משחק כדורגל טוב אלא שהוא משחק הכי טוב.

המילה ״הכי״ היא המכשול. היא מלמדת את הילדים שיש רמות – יש טוב ויש ״הכי טוב״.

אם עכשיו הם פתאום יפגשו ילד שיותר טוב מהם תהיה בעיה – איך זה יכול להיות שאני משחק כדורגל הכי טוב ופתאום יש פה ילד שיותר טוב ממני?

מה זה אומר עלי?

האם זה אומר שבעצם אני לא שחקן טוב?

בעצם, ההבטחה שהם ״הכי טובים״ מתישהו, ככל הנראה, לא תתקיים. מתישהו יגיע מישהו טוב יותר ואז יש סיכוי שפתאום כל מה שהם האמינו על עצמם יסדק. הם יתערערו, אולי כבר לא יוכלו גם להאמין למחמאות שלנו כי במציאות – הן לא נכונות. ואז, אז נפגע הביטחון העצמי.

ומה כן?

להחמיא על היכולת עצמה בלי לדרג אותה ״הכי טובה״.

4. מנסים למנוע מהילדים תחושות לא נעימות –

עוד לא פגשתי את ההורה שרוצה שהילד שלו יקנא, יפחד, יעלב, יהיה עצוב או עצוב, מתוסכל. ברור שלא. אנחנו רוצים שיהיה להם טוב, שהם יהיו מאושרים וכמה שיותר – יותר טוב.

לכן, לפעמים, כשהם חווים את אחד מהרגשות השליליים האלו אנחנו רוצים שהרגש הזה יעבור כמה שיותר מהר. אנחנו מנסים להראות להם עד כמה זה לא באמת כזה נורא ואיך יש בעצם גם יתרונות או איך יש פה משהו אחר שממש ישמח אותם. משפטים כמו ״לא נורא שהוא לא רוצה לשחק איתך, בוא תשחק איתי״, או ״אין לך מה להעלב, אתה הרבה יותר חכם ממנו״.

אז מה הבעיה ואיך זה קשור לביטחון עצמי?

הרצון שלנו להראות להם שאין להם צורך להרגיש את הרגש הלא נעים הרבה פעמים הופך לביטול של הרגש ״אין לך מה להעלב״, ״אל תהיה עצוב״ וביטול של הרגש הוא בעצם מסר שאומר ״אל תסמוך על הגוף שלך ועל התחושות שלך, תלמד להתנהג כמו שמצפים ממך״ וזה כבר מסר שבעצם אומר ״אתה צריך להיות אחרת, הדרך שבה אתה מגיב כעת היא לא טובה״ וזה - זה פוגע בביטחון העצמי.

אז מה כן?

לאפשר להם להרגיש את הרגש הלא נעים, להיות שם לצידם ולתת להם את הזמן שהם צריכים בכדי להתגבר. ברור שאפשר גם להראות צדדים חיוביים אבל לשים לב שלא מבטלים או מנסים ״לכבות״ את הרגש המקורי לשם כך.

5. משבחים אותם –

שבח הוא כל דבר שבעצם מעצים את התנהגות הילד למשהו ״ענק״ ״גדול״. לרוב הוא ילווה במילים כמו ״אתה הכי נפלא״ ״אתה נהדר״ ״את מהממת״ ״את אלופה״ ״אין כמוך״.

על פניו מילים נפלאות, לא? מה רע?

הבעיה העיקרית היא שהרבה ילדים פשוט לא מבינים על מה השבח. מה הם עשו בשביל להיות נהדרים, נפלאים, מהממים. הם לא באמת יודעים לקשר בין ההתנהגות לבין השבח.

לכן, הם גם לא יודעים לשחזר את ההתנהגות ולזכות שוב בשבח.

יותר מזה, אם אחרי זמן מה כבר הפסקנו להתלהב מהפעולה כי היא כבר הפכה למשהו שבשגרה, פתאום יהיו חסרים להם השבחים.

בעצם, למרות שנדמה לנו שהשבחים הללו בונים להם את הביטחון העצמי כי נשמה לנו שעודדנו אותם, בעצם השארנו אותם עם ריק מסוים, עם ידיעה שיש דברים שהם עושים טוב ככל הנראה אבל הם לא יודעים מה. הם בעיקר מבולבלים מהעניין ובטח ובטח לא יודעים להעיד על יכולת שיש להם בעצמם.

אז מה כן?

לעודד אותם ולא לשבח, לפרט מה ההתנהגות שמצאה חן בעינינו ולא רק לתת לה ציון – נפלא, נהדר וכדומה.

אם הגעתם עד לפה כנראה שהנושא הזה מעניין אתכם ולכן אני שמחה לספר לכם שממש בקרוב, ב-16.2.20, לכבוד יום המשפחה, אני מקיימת את ההרצאה שלי ״לגדל ילד בטוח בעצמו״. הרצאה שתתמקד כולה בדרכים שבה אנחנו, ההורים, יכולים לעשות פעולות אקטיביות בבית, פעולות שתלויות רק בנו, ומחזקות ובונות את הביטחון העצמי של הילדים שלנו.

לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן.